"וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת עָלֶיהָ"


"לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת עָלֶיהָ כִּי אֲנִי יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם". מה הסיבה לכך, מה רע לרצף את רצפת בית-הכנסת או חלק ממנה בזהב, או אבן יקרה אחרת? יש כאן דבר עקרוני בתחילה. אצל היהודים הדבר ממש בהפוך מאשר אצל הנוצרים והגויים, שאלו מרבים בקישוטים על פסלים מזהב, ועל בגדי הכמרים ותשמישי קדושה מזהב ומאבנים יקרות, שזו כמחצה עבודה זרה. והטעם נובע שלא תהיה מרוכז באבנים יפות, ואף גם עם צורות או גלגלי מזלות, וכל ליבך יהיה נתון רק לה', שאין לו צורה. לכן מסיים את הפסוק: "אֲנִי יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם", ולא אובייקטים יקרים אחרים.