top of page

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: 'נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ"


"נַעֲשֶׂה אָדָם" - אע"פ שלא סייעוהו ביצירתו וכו' לא נמנע הכותב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה, שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן, ואם כתב 'אעשה אדם' לא למדנו שהיה מדבר  עם בית דינו אלא עם עצמו"; רש"י בדבריו בא ליישב את השאלה, מדוע נכתב הפסוק בלשון רבים "נעשה"- ולא בלשון יחיד "אעשה". ואפשר עוד לומר, כי הנה בריאת האדם יש בה הרכבה נגודית ופלאית כאחד. מורכב הוא האדם משני חלקים ניגודיים:


א. חלק חומרי - הנוצר מן האדמה ('ויצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה').


ב. חלק רוחני - שנוצר בצלם דמות האלוקים ('ויברא את האדם בצלמו בצלם אלקים עשה אותו').


שאר כל הנבראים אינם מורכבים משני החלקים גם יחד. אף באלו שיש בהם חיות. אין הם בריאה מורכבת. שהרי בעלי החיים נבראו מן האדמה בלבד, כפי שמודגש בפסוק הקודם (כד) המספר על בריאתם: "ויאמר אלקים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחייתו ארץ למינה", כלומר, כל בריאתם ויסוד מהותם הוא רק מן הארץ- דהיינו חומר מוחלט. מאידך, המלאכים נבראו כבריאה רוחנית מוחלטת - אין בהם חומר כלל. כאמור הבריאה היחידה המנוגדת ומופלאה ביחס לכל  שאר הנבראים, היא: "האדם". שונה הוא בהרכבתו,שהנו גם 'חומר' וגם 'רוח'. אין הוא דומה לבעלי החיים, אשר כל כולם מן האדמה, אך מצד שני גם אינו דומה למלאכים שמהותם לגמרי רוחנית. זהו שינוי הלשון בפסוק "וייצר ד' אלוקים את האדם" (ב,ז) הכתוב בשני יודי"ן- 'וייצר'. בא לרמז על שתי יצירות נפרדות באדם-חלק מן האדמה, וכן חלק אלוה ממעל. שתי בריאות אלו מפורשות למעשה בהמשך אותו פסוק: "עפר מן האדמה" מחמת היותו יצירה חומרית, בנוסף לכך "ויפח באפיו נשמת חיים"-היינו היצירה הרוחנית. עתה יתברר לנו מדוע הגדירה התורה את בריאת האדם בלשון "עשיה"- 'נעשה', בשונה מבעלי החיים שעליהם כתוב "תוצא הארץ".


מאחר שבבריאת האדם ישנה גם יצירה רוחנית ואין זו בריאה חומרית בלבד כמו אצל בעלי החיים, על כן הודגש בו יותר מאצל כולם, לשון זה "נעשה"- המורה על עשייה בעלת משמעות מרובה, בידי הקב"ה. לאור הדברים, יש לפנינו פירוש נוסף המבאר את דקדוק הלשון "נעשה אדם"-בלשון רבים. הכוונה: 'נעשה'-אני והארץ נעשהו. יהיה האדם מורכב הן מחלק גשמי והן מחלק שכלי- רוחני שהוא מאיתו יתברך. וכבר נתבאר לעיל, שבכדי להדגיש את יצירתו המופלאה יותר מכל, הוצרך הכתוב להזכיר בו לשון 'עשייה', אולם אם היה כותב בלשון יחיד- "אעשה אדם", היתה בריאתו כולה רוחנית ושכלית לבד! והיה האדם "כמלאך" ממש. לכן שינה הכתוב לשונו, וכתב "נעשה אדם", בלשון רבים.

Komentar


bottom of page