"וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ"

מדברי המדרש עולה כי הברכה המתלווית עם שמירת השבת, היא “ברכת העושר”. באם נתבונן, נראית ברכה זו מנוגדת וסותרת לגמרי את קדושת השבת, מהסיבה הפשוטה: הלא זו היא מצות שביתת השבת, אשר נצטווינו ביום זה לשבות ולנוח ממלאכתנו, ולא לעסוק במשא ומתן ובכל עשייה שהיא, ומאחר שכן, האיך יתכן כי דווקא בשבת, ובאמצעות השביתה מכל מלאכה ועסק, יושפע על אדם ברכת העושר?

וצריך לומר, כי בודאי ברכת העושר היא ברכה על העסקים והמלאכות שאנו עושים בימי החול. אולם ברכת שפע זו הקיימת במשך כל ימות השבוע, נובעת מקדושת השבת וברכתה. כמבואר דברים אלו בזוהר הקדוש פרשת יתרו (דף פ”ח, א): “למדנו, כל הברכות העליונות והתחתונות, תלויים ביום השביעי”. כיצד אנו רואים, איך השבת גורמת לברכת שפע זו? הנה, כשאנו מבקשים להגדיר את השפע, מצאנו שהתורה מגדירה זאת בכל מקום בשלושה דברים עיקריים: “דגן, תירוש ויצהר” - כשאדם מתברך בשלושת אלו, זכה לברכת שפע כולל. וכך למשל, בברכות האמורות בתורה, נאמר: “וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ”, הרי שכללה התורה את כל הברכות בשלשת פרטים מרכזיים אלו.

עתה נתבונן לראות, כי אכן מיד עם כניסת השבת מתקדשת השבת על ידי שלוש השפעות הללו: אנו פותחים את השבת בקידוש על היין, שהוא “תירוש”, בשעת הקידוש, אומרת ההלכה, כי על השולחן צריך להיות מונח “לחם משנה”, זהו ה”דגן”, את מקום הקידוש והסעודה יש לקבוע לאור הנר, נרות השבת. הדלקתם היא מן השמן, והוא הוא ה”יצהר”. הווי אומר, השבת ומצוותיה משפיעים עלינו שפע כללי, המסומל ב”דגן, תירוש ויצהר”.הזכרנו לעיל את לשון הזוהר, כי השבת משפיעה ברכות “עליונות” ו”תחתונות”. הברכות התחתונות הן ביחס לשפע החומרי, כפי שביארנו. אולם הברכות ה”עליונות” שייכות לנפש, והכוונה ל”עסק התורה”, המסוגל יותר בשבת קודש. כמו שאמרו חז”ל “לא ניתנו שבתות אלא לעסוק בהם בתורה” (ירושלמי שבת, פט”ו הלכה ג). ובהתאם לאמור, יש להוסיף כי אף לעניין עסק התורה מצינו את שלשת הכינויים, דגן תירוש ויצהר: “דגן” כמו שנאמר (משלי ט, ה) “לכו לחמו בלחמי”, שהכוונה לעסק התורה. “תירוש” בהמשך הפסוק שם “ושתו ביין מסכתי”, “יצהר” והתורה נמשלה לשמן, מה שמן יוצא ממנו אור, כן התורה היא “אור העולם”, כלשון הכתוב “כי נר מצוה ותורה אור” (משלי ו, כ”ג) דבר אחר, מה השמן צף על כל המשקים, כך עסק התורה צף ועולה בקדושתו על כל המעשים הטובים. הרי לנו, כי התורה שהיא מזון הנפש, נקראת גם כן בשלשת כינויי הברכה והשפע: דגן, תירוש ויצהר.