"וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה"

"אני ולא מלאך אני ולא שרף" (הגדה של פסח) הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, יורד למצרים, עושה בהם שפטים ומכה בהם בידו החזקה ובזרועו הנטויה.

גם רוצח שפל המואשם בבית המשפט בעונש קשה, מעורבים כמה וכמה אישים בהוצאת עונשו לפועל: השופט, עורך הדין והשוטרים, הרשות המבצעת. כמה וכמה גורמים עוסקים בהעמדת החוק על תילו.

אולם מרוב אהבתו של הקב"ה על בניו אהוביו, הוא לוקח על עצמו את כל התפקידים, כפי שאנו אומרים בברכת המגילה בחג הפורים: הוא עורך דיננו - "הרב את ריבנו"

והוא השופט - "הדן את דיננו"

הוא השוטר המעניש - "הנוקם את נקמתנו"

הוא מטפל ב'הוצאה לפועל' - "הנפרע לנו מצרינו" לשון פרעון חוב.

וזה מה שקרא במצרים:

הקב"ה רב את ריבנו - "ראה ראיתי את עני עמי... וארד להצילו מיד מצרים".

והוא שגזר את גזר הדין - "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי".

הוא עצמו הענישם - "ועברתי בארץ מצרים" (אני ולא מלאך).

והוא השפיל את שריהם "ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים".