"כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל"


מובא במבי''ט בספרו ''בית אלוקים'' (שער התשובה פי''ב), כי התשובה אינה כשאר המצוות, שבשאר המצוות העוזב חלק ממנה כאילו לא קיים המצוה, כגון: המטיל ג' ציציות בטלית במקום ד', לא קיים המצוה, וכן ג' פרשיות בתפילין במקום ד', לא קיים כלל המצוה, אולם במצות התשובה גם אם לא נשלמה כדין התשובה בכל חלקיה, וכגון שיש חרטה אבל עדיין אין עזיבת החטא, או עזיבת החטא ללא חרטה, גם מועיל.


והטעם כמבואר, הגדיל ה' חסדו עמנו להרחיק מאתנו היאוש מלחזור אליו, וטרח כביכול להחשיב לנו כל חלק בתשובה ליתן לו שיעור חשוב כשלעצמו, על מנת שנחזיק בתשובה ולא נרפה מלדרוש מעצמנו לחזור למעמדנו הקודם, כי אם יכביד עלינו לקיים מצות התשובה בכל תנאיה דוקא - יצמח יאוש בלבותינו מלשוב אליו.


והיה הגאון רבי איצל'ה בלזר אומר: החוטא, אם לאחר שחטא לבו מתחרט ומלא צער, נרשם בשמים: ''פלוני חטא והתחרט''! ולעומתו חוטא שלא התחרט, נרשם בשמים: ''פלוני חטא ולא התחרט''! ומרחק שמים וארץ בין זה לזה, ואף שחטאו באותו חטא.


וסיפור ידוע שהיה עם ה''חפץ חיים'' ועשיר אחד, ששמע אותו עשיר שמעו של הח''ח ובא לבקרו, וחפץ לרכוש את כל ספריו. הח''ח הציע לו את כל ספריו, משנה ברורה, ליקוטי הלכות, שמירת הלשון, ועוד הרבה, אותו עשיר קנה הכל מלבד ספר ''חפץ חיים'' על הלכות לשון-הרע. שאלהו החפץ-חיים: מה דופי מצאת בספרי זה שאינך חפץ לקנותו? ענה לו אותו עשיר: חלילה, אלא פשוט אינו יכול לקיים ספר זה היות ונסיבות עסקו מסובבים על רכילות ולשה''ר, ולא שייך לו לקיים מה שכתוב בזה. ענה לו הח''ח: שעצתו שיקנה ספר זה ויקרא בו, ואם יועיל לו רק בשביל להאנח בסוף היום על לשה''ר שדיבר אותו יום כדאי הוא לו! שווה היא אותה אנחה הרבה מאילו לא יאנח כלל. הרי שאף לחרטה בלבד כבר ישנה משמעות גדולה ועצומה, ובזה כבר נגע במצות התשובה שמקורה חזרה לאבינו שבשמים, וכל ''חזרה'' יש לה חשיבות.

ALL RIGHTS RESERVED. TORATHESED.COM 2006-2021