בהמשך הגמרא במסכת מכות שם, מובאת שיטה מחודשת ביותר, שלא די שאמותיהם של הכהנים היו מבקשות מן הרוצחים שלא יתפללו על בניהם שימותו, אלא היו גם שוטחות את בקשתם לפני הרוצחים הללו שיועילו להתפלל לפני הקב"ה שלא ימותו, ממש כדרך שבאים לבקש מלפני הצדיק שיתפלל עבור החולה שיחיה ויארך ימים.
והוא דבר פלא, מה ראו לבקש דווקא מאותו רוצח מאוס שיתפלל עבור הכהן? אם ברכות הן מחפשות, היה עליהן לפנות לצדיקי הדור שיתפללו על בניהם!
ונראה לומר, שלתפילת הרוצחים היתה סגולה מיוחדת להמליץ טוב על הכהן, כי הרי מה אלו הרוצחים הנחותים, לא חסו על עצמם וביקשו את אריכות ימיו של הכהן, אף שיהיה זה על חשבונם, שהם יצטרכו לשבת יותר זמן בערי המקלט, קל וחומר הקב"ה, שהוא א-ל טוב וסלח, ואין לו כל הפסד באריכות ימיו של הכהן, שיעניק לו חיים ארוכים וטובים.
