"מַגִיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם"; המשפטים מבוססים על יסוד האמת והצדק, אך הרי עולם הוא “עלמא-דשיקרא” עולם אשר בו יד השקר והחמס היא העליונה, אין פלא איפה שעמי העולם אינם מסוגלים לשמור על חוקי הצדק, האמת והיושר.
רק בני ישראל, שיש בהם כוחה של תורה שנקראת אמת, מסוגלים לקיים את המשפטים, אפילו בעולם השקר. לפיכך כה משורש בקרבם רגש הצדק, האמת והיושר.
“מגיד דבריו ליעקב” מכוון שנתן להם תורה, על כן “חוקיו ומשפטיו לישראל” מסוגלים הם לקיים את החוקים והמשפטים אפילו בעולם השקר. אולם “לא עשה כן לכל גוי” ועל כן “ומשפטים בל ידעום”.
