"וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה'"


אם רוצה אדם לעשות מצוה, עליו לעשותה תיכף בזריזות.


הדיבור מסביב למצוה והשהיה הכרוכה בכך, עלולים לגרום להתהוות מעצורים ומכשולים שונים, שימנעו את קיום המצוה (זריזים מקדימים למצוות).


לפיכך אמר הכתוב: "וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם" – אדם שהוא באמת חכם וברצונו לקיים את מצוות הבורא, אל ירבה בדברים ובשהיות כי אם "יָבאוּ וְיַעֲשׂוּ" מיד בזריזות.


בדומה לכך פירש הגאון מוילנה ז"ל את הפסוק: "חכם לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט" (משלי יח); החכם לוקח מיד את המצוה ומקיימה תיכף, כי אז הריהו סמוך ובטוח ששום מכשול לא ימנעהו עוד מלקיימה. אבל "אויל שפתים" מרבה בדברים מסביב למצוה ומתמהמה מלקיימה, עד אשר "ילבט" – עד שמתהווים לבסוף לבטים ומכשולים והמצוה אינה נעשית.