"וַה' הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ"


"וַה' הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת" (פרק לא, ח); ידוע כי השכינה הולכת עם האדם בכל מקום ומקום, אולם מבואר בספרים כי אין בזה מידה שווה;


מי שזוכה - עומדת השכינה כנגדו, וכשהוא מסתכל בפניו הרי בעצם הוא מסתכל על השכינה, ומי שאינו זוכה - הולכת השכינה מאחוריו, כדי שלא יביט בשכינה היות ואין הוא ראוי ומוכשר לכך.


עניין זה שהשכינה הולכת עם ישראל כבר מפורש בתורה: "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם" (שמות יד, יט). אך אנו מבחינים בשתי דרגות של הליכת השכינה: 'לפני מחנה ישראל' - כל זמן שהיו צדיקים, 'וילך מאחריהם' - משחטאו ישראל ואמרו "המבלי אין קברים במדבר". מאותה שעה לא היו ראויים שוב להסתכל בשכינה.


כך גם מצינו אצל שאול המלך ע"ה, שלאחר שחטא אמר הקב"ה (שמואל-א טו, יא) "כי שב מאחרי", שכבר אין לו זכות להסתכל בשכינה.


בספרי המקובלים כתבו על-פי הזוהר, שהתנאי הראשוני להגיע למדרגת ההסתכלות בפני השכינה, הוא הברית החתום בבשרנו. מי שאינו מהול אינו זוכה ללכת אחרי השכינה, באופן שהשכינה תלך לפניו.


כאשר הקב"ה מצווה את אברהם אבינו ע"ה לכרות עמו ברית מילה, נאמר לו (בראשית יז, א): "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" - כל עוד שלא נימול, הרי השכינה עומדת מאחורי אברהם, ואברהם הולך לפניה, אולם אחר שיתקיים בעצמו "והיה תמים" על ידי מצוות המילה, אז יזכה שהשכינה תהלך לפניו;


ואילו לגבי נח שהיה מהול אבל לא בשלמות ('מל ולא פרע'), הוא התהלך עם השם באופן שווה, כפי שנאמר (שם ו, ט): "את האלוקים התהלך נח" - השכינה לא הלכה לפניו שהרי עדיין לא פרע כהלכה, אולם השכינה גם לא הלכה מאחריו, שבכל זאת מל את עצמו, אלא היה זה סוג מהלך בבחינת 'שווה בשווה'.


גדולה היא מצוות המילה לזכות לדבקות עם הקב"ה, ובזכותה תהלך השכינה הקדושה לפנינו; "מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה" (שיר-השירים א, ד), נמשכים אנו ללכת אחרי השכינה, שהרי "הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו" וכבר קיימנו מצוות המילה, ונכנסנו כולנו לקדושה הגבוהה. ("חדריו" נוטריקון חדר-ו. אות ו' רומזת למידת ה"יסוד" שהיא הספירה השישית, ומצוות המילה היא תיקון היסוד, שהיא מידת הקדושה) ובכל הדורות, כשאנו נוכחים בכריתת הברית בין ישראל והקב"ה ע"י מצוות מילה, ישנה שמחה גדולה כהמשך הפסוק הנ"ל - "נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ", ושמחה זו מתבטאת בסעודת מלכים של משתה ושמחה - "נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן", ואין לך גילוי של טוהר לב ישראל יותר משמחה זו על אהבת ה' וישראל.


הפסוק שלפנינו נותן לנו פתח להבין את הזכות הגדולה בהליכת השכינה לפנינו - כך אנו בטוחים בכוחה להכניע את שונאינו, שונאי ישראל: 'וה' הוא ההולך לפניך', השכינה מהלכת לפניך ועל ידי כך תזכה כי "הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ", ובסגולה זו תישמר מכל אויבי הגוף והנפש, שגם היצר הרע ייכנע לפניך - "לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת".

ALL RIGHTS RESERVED. TORATHESED.COM 2006-2021