"אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף"


על שילובם של חיי-יעקב בחיי-יוסף וחיי-יוסף באלה של יעקב, כבר עומדים המקורות המעמידים אותנו על אנלוגיה מפתיעה בין חיי האב לחיי הבן, שלכאורה הם כה שונים זה מזה מבחינת הארועים המוחשיים, אולם דומים זה לזה בדברים רבים מבחינת המשמעות.


המדרש מתכוון לבטא כי פרשת חיי יוסף אינה אלא השלמה ותיקון של פרשת חיי יעקב, והוא בונה דבריו על ענין לשוני הנראה כעין חידוד, בהתיחסו אל מלות הפתיחה "אלה תלדות יעקב יוסף" (לז, ב), תוך הצבעה על שמות האב והבן הסמוכים וצמודים, ומוצא מקום לדרוש, כי תולדות יעקב הם-הם תולדות יוסף, או תולדות יוסף הם-הם תולדות יעקב, וזו לשון "מדרש רבה" אשר רש"י מביא אותו. המדרש הולך ומונה את הדברים, והאנלוגיה בין יעקב לבין יוסף מתחילה כבר לפני לידתם:


'כל מה שארע לזה (ליעקב) ארע לזה (ליוסף); מה זה – אמו עקרה אף זה – היתה אמו עקרה'; זכור לנו כי רבקה אם-יעקב היתה עקרה שנים רבות עד שנפקדה וילדה את התאומים, וגם רחל-אימנו כחמותה רבקה היתה עקרה


והמדרש ממשיך: 'מה זה – אמו ילדה שניים (יעקב ועשו) אף זה אמו ילדה שניים (יוסף ובנימין)


מה זה – נתקשית אמו בלידה'; וכזכור על רבקה אם-יעקב ועשו קוראים אנו שנתקשתה כבר בהריונה, כנאמר: "ויתרוצצו הבנים בקרבה" (כה, כב); 'אף זה – נתקשית אמו בשעת לידה'; אמנם רחל נתקשתה לא בשעת לידת יוסף, אלא בשעת לידת האח בנימין הצעיר והיא גם מתה בשעת לידתה, אך אף על פי כן יש כאן אנלוגיה


'מה זה – אחיו שונא אותו, אף זה – אֶחָיו שונאים אותו; יעקב נרדף מפני עשו אחיו שביקש להורגו, אף יוסף נרדף מפני אֶחָיו שביקשו להורגו


מה זה – רועה אף זה – רועה


זה – נתגדל ע"י חלום (חלום הסולם) וזה – נתגדל על-ידי חלום (חלומות יוסף שהיו נקודת המוצא בכל פרשת חייו המופלאה)


מה יעקב ירד למצרים אף יוסף כן'; אמנם במקרה זה האנלוגיה היא הפוכה, שהרי ירידת יוסף למצרים קדמה לירידת יעקב למצרים, אולם מבחינה פורמלית האנלוגיה קיימת ועומדת, ובסופו של דבר האב וגם הבן ירדו למצרים


'זה – נטל בכורת אחיו, דכתיב: "וימכר את-בכרתו ליעקב" (כה, לג), אף זה (יוסף) – נטל בכורת אחיו (ראובן), דכתיב: "נתנה בכרתו לבני יוסף" (דבה"י-א ה, א)


מה זה- נגנב שתי פעמים אף זה – נגנב שתי פעמים'; וכאן המדרש מרמז על שתי צורות הלשון המוזכרות באב ובבנו: יעקב אומר ללבן הרודף אחריו: "גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה" (לא, לט), ויוסף בהתיצבו בפני פרעה לפתור חלומותיו אומר: "כִּי-גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים" (מ, טו)


'זה – יצא לחוץ-לארץ ונשא שם אישה, אף זה – יצא לחוץ-לארץ ונשא שם אישה; זה – הוליד בנים בחוץ-לארץ אף זה כן


זה נתברך בית חמיו (לבן הארמי) בשבילו, וזה – נתברך בית חמיו (פוטיפר) בשבילו


יעקב זן את יוסף שבע-עשרה שנה, ויוסף זן את אביו שבע-עשרה שנה


זה – משביע, וזה – משביע (ושניהם השביעו לקוברם בארץ כנען)


זה – מת במצרים, וזה – מת במצרים


זה - נחנט, וזה – נחנט


זה – הועלו עצמותיו וזה – הועלו עצמותיו'


והמדרש מוסיף ומפרט כמה דברים חמורים: 'מה יעקב פרש מאביו עשרים-ושתיים שנה ולא קיים כיבוד אב, אף יוסף כן'. חישוב זה של עשרים-ושתיים שנים לגבי יעקב אבינו, יודעים אנו זאת בבירור, ומדובר בשש שנות עבודה בשכר אצל לבן, ועוד ארבע-עשרה שנות עבודה בעבור רחל, ומפורש כי עברו שנתיים עד הגיעו בחזרה לבית אביו, לרבות שהייתו בסביבות העיר שכם כשנה וחצי; כיוצא בו נותן החשבון מאז פרידת יוסף מאביו עד לפגישתם במצרים.

ALL RIGHTS RESERVED. TORATHESED.COM 2006-2021