"וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר"


אבימלך, תם-הלב, שומע את נאומו של אברהם ואיננו משיב. בעדינות האופיינית לו לכל אורך הדרך הוא רק פונה אל אברהם ואומר: "וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב" האם קיבל אברהם את ההצעה?


הבה נשוב לפסוק שפתח את הפרשה: "וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר" כמה מסורבל נראה הפסוק. הוא מציין שגרר נמצאת בין קדש ובין שור, אבל מה חשיבות יש לנקודת הציון המדויקת הזאת (אפילו ירושלים לא זכתה לנקודת ציון כה מדויקת במקרא)? יודעים אנו כי קיים הבדל גדול בלשון התורה בין 'לשבת' ובין 'לגור'. 'לגור' פירושו להיות גר, שהוראתו: ישיבה ארעית. בניגוד ל'לשבת' שפירושו להיות תושב קבוע.


אברהם מגיע "משם" לגרר. אבל איננו יושב בה. הוא אינו חש תושב קבוע במדינתו של אבימלך. הוא תושב בנקודה הגאוגרפית בה ממוקמת המדינה - גרר, אבל בגרר המדינה הוא רק גר.


עתה מובן מה מבקש אבימלך מאברהם. הוא מבקש ממנו רק זאת: "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב". אך אברהם אינו מגיב. כשתשוב התורה ותתאר את קשריו הטובים עם אותו מקום ובמיוחד עם המלך, ורק שתכרת ביניהם הברית בבאר שבע, תינתן התשובה לבקשת אבימלך: "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים"; "ויגר" - כן. "וישב" - לעולם לא.


בממלכתו של אבימלך מצא אברהם את הקרקע הטובה ביותר להמשיך ולמלא את יעודו ולקרוא שם בשם ה' א-ל עולם. תחת הנהגתו הוא מצא את המקום הטוב ביותר לגדל את בנו, את יצחק. הוא יגור שם ימים רבים, אבל לעולם לא ישב עם אבימלך. וחז"ל אשר כה פארו את פנייתו של אבימלך לאברהם "בטוב בעיניך שב", עד שכינוהו כחסיד שבאומות, הם גם אלו שפארו כל כך את אברהם על סירובו לקבל את ההצעה: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב כי אם בתורת ה' חפצו": 'אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים' זה אברהם אבינו שלא הלך בעצת דור הפלגה; 'ובדרך חטאים לא עמד' שלא עמד בעמידת סדום; 'ובמושב לצים לא ישב' שלא ישב במושב אנשי פלשתים מפני שלצנים היו; 'כי אם בתורת ה' חפצו' - "אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו".

ALL RIGHTS RESERVED. TORATHESED.COM 2006-2021