"תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל"


נשאלת השאלה איך התורה מצוה אותנו על שמחה? הרי שמחה היא ענין רגשי? וכי הדבר תלוי בו? אלא, אומר הרה"ג ר' זמיר כהן שליט"א (בספרו 'מפתחות לחיים') שהמלה "בשמחה" היא אותיות "מחשבה", ללמדנו שאין השמחה תלויה במה שיש לנו או אין לנו אלא תלויה בצורת ההתייחסות המחשבתית במה שקורה לנו. ולמעלת השמחה אין שיעור, והיא עד כדי כך שהיא אחת מארבעים ושמונה קניינים שהתורה נקנית בהם. ועוד הרבה שבחים ומעלות יש לה כדלהלן:


כתוב בספר "ארחות צדיקים"- שאדם מקיים מצוה בשמחה שכרו גדול פי אלף יותר מאשר אם מקיימה בלי שמחה. כותב הפלא יועץ שכדאי שאדם יאכל בסעודה דברים שטעימים לו לחיך כדי שיברך את ברכת המזון בשמחה. נאמר: "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" והביא הגאון הגדול הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א (בספרו אגרת לבן תורה) ספרים שפירשו שמי שנהנה בעבודת השם שלו כלומר עובד בשמחה מעלתו גדולה יותר ממי שעובד את ה' בלי שמחה. אמר הרב מיכאל לסרי, כתוב "משנכנס אדר מרבים בשמחה, משנכנס אב ממעטים בשמחה" ולא נאמר 'מפסיקים לשמוח', רואים מפה שכל הזמן צריך לשמוח.


יש מעלה גדולה מאד להיות בשמחה, ואם אדם יגיד לעצמו איך אשמח עם כל הייסורים והצרות, אז יזכור את דברי הבן איש חי שאומר שלאדם אין סיבה להיות עצוב מהעולם הזה כי הכול עובר, ויזכור שבסוף מתוך הרעה יראה איך היה הכול לטובה, וזה רמוז במלה "שמח"- "שם מח" שרואה את הנולד ואת הטובה ומתמלא כולו שמחה.

ALL RIGHTS RESERVED. TORATHESED.COM 2006-2021