עוד יוסף חי

"כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'"

'עוד יוסף חי' על התיאור המיוחד שקיבל נמרוד בשונה מחמשת אחיו

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל"

הבן איש חי על תוכחת משה-רבנו, ואיך נלמד ממנה כיצד להעיר הערה לחבר, לאשה, לילדים בצורה הנכונה

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי"

משה רבינו ע"ה נקט לשון האזנה על השמים ולשון שמיעה על הארץ, ואילו ישעיה אמר להיפך: "שמעו שמים והאזיני ארץ". לפי שלשון האזנה נופל על הקרוב,...

"אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'"

הבן איש חי, ח' יוסף חיים מבגדד, על הפסוק שלכאורה היה צריך לכתוב "אדם כי יקריב קרבן", תיבת "מכם" נראית כשפת יתר, הלא הדבר הוא

"וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים"

הקטרת מורכבת מאחד עשר סממנים, אחד מהם הוא ה”חלבנה” אשר אמרו חז”ל כי ריחה רע, ללמד כי גם את פושעי ישראל יש לצרף בעבודתנו לה’ יתברך.

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים"

עמים רבים שמעו אודות הנפלאות והמופתים שנעשו במצרים, מה שוני היה בשמיעתו של יתרו מכל שאר האנשים

"דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם"

הלשון 'דבר נא' יש בו משמעות בקשה של זירוז. הלא מדובר עוד לפני ההתראה על מכת החושך, חודשיים טרם יציאתם ממצרים בפועל - מדוע היה עליהם להזדרז

"וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם"

הלא יוסף לא התבקש כלל לנדב עצות נוספות משלו, משסיים לפענח את משמעות דברי החלום, סיים את תפקידו. מדוע לו להוסיף עצות ופתרונות מעשיים?

"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה"

הבן איש חי על סולם יעקב המסמל את הממון וחיזוק הפרנסה באמונה

"וַיִּהְיוּ... שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה"

הבן איש חי על התהיה בהתחלה הזכיר את השנים בלשון יחיד: 'מאה שנה ועשרים שנה', אך שוב הוא מזכירו בלשון רבים: 'ושבע שנים'.

"אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד"

עוד יוסף חי על הפסוק "אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד" השכר הקיים עבור כל יהודי

"וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ"

הבן איש חי על המדרש כי הברכה המתלווית עם שמירת השבת היא “ברכת העושר”; והרי בשבת בכלל שובתים מכל מלאכה