top of page

"וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן"
דברי גמרא הללו הם מוקשים ביותר. ראשית, מנין ידע כלב שבכוונת המרגלים להוציא דיבה על ארץ ישראל, והלא הם לא דברו עליה סרה אלא לאחר שחזרו...


"וְלֹֽא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם"
ח' יוסף חיים, הבן איש חי מבגדד, על "הרהורי עבירה קשים מעבירה" שנאמר שההרהור חמור מן המעשה


"גיבור עשיר חכם ועניו"
אמר רבי יוחנן: 'אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על גיבור, עשיר, חכם ועניו. וכולם (נלמדים) ממשה' (נדרים לח, א); לכאורה יש להבין איזה קשר יש...


"וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם"
לכאורה, היה צריך להכתב "כי תבוא מלחמה" או "כי תהיה מלחמה", שהפסוק מדבר על המלחמה שתתרחש מעצמה ומדוע ננקט לשון "כי תבואו" דמשמעותו שהעם...


"וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן"
פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה (שהיתה ראויה להכתב היכן שמפורשים המסעות, בפרשת במדבר)


"יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ"
כדי לבאר את דברי המדרש הללו, נקדים שלוש הקדמות: רבינו החיד"א ז"ל כתב, שעשיו ירצה לשעבד את יעקב מכח דרשת חז"ל "כבד את אביך" וגו', "את"...


"כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם"
ועוד נ"ל בס"ד הטעם שהוצרכו התפילות. והלא הקב"ה יודע חסרון האדם יותר ממה שהאדם יודע בעצמו, ולמה יצטרך להתפלל? אך הטעם כי לכל שפע צריך...


"וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא"
יש להבין כפל 'אִישׁ אִישׁ' גם תיבת 'הוּא' יתיר ונרצה לפרש בס"ד על פי מה שכתב רבינו האר"י ז"ל בביאור התוספתא דזוהר הקדוש בפרשת נח: 'למה...


"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"
יש לפרש הפסוק, על פי מה שאמרו חז"ל במדרש (תנחומא פ' לך לך), שהמילה נקראת בשם "חֹק" ככתוב: "וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל...


"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם"
"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ"; האחדות והצדקה הן שתי מידות...


המתחבר לצדיק וחכם
עשרת הדברות היו כתובים חמש וחמש; וכן כל התורה כולה חמישה ספרים. ואיתא באותיות דר' עקיבא וזה לשונו: מה נשתנה אות הא מכל האותיות שבה נתנה תורה


"וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ"
הבן איש חי על הוצאות של שבת עליהם הבטיח הקב"ה "לוו עלי ואני פורע"; לעומת המוציא הוצאות שבת לכבודו עצמו, ואז מבקש מהקב"ה, אביו העשיר, שיכסה


"הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ"
הבן איש חי במעשה מופלא להבין את חשיבות מידת המחילה בין אדם לחברו


"וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם"
"וְהָיְתָה-זאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה"; לשון פסוק זה צריך ביאור, לשם מה...


"וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר אֵת הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר וְאֹתָם לִפְנֵי ה' פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד"
יש להבין אומרו "הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר" מאי מלמד אותנו בתיבת "הַמְטַהֵר" דאנחנו יודעין כי זו היא מלאכתו של הכהן לטהר וכמה פעמים הזכיר הכתוב...


"וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע טָהוֹר הֽוּא"
יש להבין הלשון כפול, דדי לומר "טָהוֹר הֽוּא", או יאמר "וטהרו הכהן" בלבד? ונראה לי, בסייעתא דשמיא, דרמז הכתוב לפי דרכו, דאל יחשוב האדם –...


"זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'"
הבן איש חי על אלו החושבים שהעיקר הוא להיות "יהודי בלב", כביכול אין צורך לקיים את המצוות בפועל אלא מספיק שהלב הוא "לב יהודי" ומאמין בקב"ה


"אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'"
הבן איש חי, ח' יוסף חיים מבגדד, על הפסוק שלכאורה היה צריך לכתוב "אדם כי יקריב קרבן", תיבת "מכם" נראית כשפת יתר, הלא הדבר הוא


"וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים"
ביקש (משה רבינו) דרכיו של הקב”ה ונתן לו. אמר לפניו: רבונו של עולם, מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו?


"וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים"
הקטרת מורכבת מאחד עשר סממנים, אחד מהם הוא ה”חלבנה” אשר אמרו חז”ל כי ריחה רע, ללמד כי גם את פושעי ישראל יש לצרף בעבודתנו לה’ יתברך.


bottom of page