אור-החיים הקדוש על מדוע נאמר "וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" שהרי היה צריך לומר 'ושבית אותו' עצמו

אור החיים הקדוש על יעודים אלו המכוונים כנגד קיום המצות כי על ידי המצות מתפתחים צינורי השפע ומתייחדים המדות העליונות

צריך לדעת למה קראו "מִקְדָּשׁ" ותיכף חזר בו וקראו משכן דכתיב "אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן". ונראה כי אומרו "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" היא...

אור החיים הקדוש, ר' חיים אבן עטר, על התהיה איך זכה יתרו שתקרא על שמו פרשה זו

פירוש לצד שהפחד שנפל אליהם הוא מהשר, וכמו שפירשנו בפסוק "וּפַרְעֹה הִקְרִיב" לזה אמר להם בשלמא אם היו הם הלוחמים ישערו כי עצום הוא מהם,...

אור החיים הקדוש על החשיבות הגדולה של השמחה בחיי היום יום, והסיבה שלפעמים נקרא "יעקב" ולפעמים "ישראל" שם אבינו בתורה

"וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְ-ה-וָ-ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"; טעם שהזכירם בפרטות, לצד שכל...

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ";...

טעם ההגשה, לצד שרצה לומר להם ענין המכירה לזה לא רצה לומר להם אלא בלחישה, לזה אמר גשו ואחר שנגשו אמר להם וגו' וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף...

היה לו לומר עולות 'שבע פרות מן היאור' כי מן הראוי יזכיר העולה ואח''כ מקום שעולה משם. ואולי שיכוין לומר כי כל הוייתן היתה מן היאור. ולזה...

הקדים לתת טעם למשטמתם של אחים לאח קטן ואמר "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו" וגו' פירוש כי הגם שיוסף הוציא דבת אחיו, אף על...

טעם אומרו "אָבִיךָ" ללא צורך, גם דייק לומר אביך ב"אַבְרָהָם" ולא אמר 'אברהם ויצחק אבותיך', נתכוין למעט עשו מירושת אברהם ועשה יעקב הוא...

ברכה זו כנגד מה שהעלים ממנו הארץ ולא הודיעו קודם לצאתו, ונסיון זה גדול הוא שיצא מארצו אל השדה מבלי דעת אן יפנה והוא לא הרהר לזה הבטיחו כי...

"יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב"; פירוש על דרך אומרם ז''ל (אבות...

'אמר לשון 'גמול' להעיר שבמקום שיגמלוהו טובות כעל כל אשר גמלם, הנה הם משלמים רעה תחת טובה, ואומרו "עַם נָבָל וְלֹא חָכָם" ואין חכם הפכיות...

ר' חיים אבן עטר, אור החיים הקדוש על "הַיּוֹם הַזֶּה" וכי היום ה' מצווה? והלא כבר ציווה בהר סיני

צריך לדעת למה אמר לשון ראיה על הדברים, ולמה לשון יחיד כיון שכל הפרשה בלשון רבים; ונראה שהכוונה היא, כי לפי שבא להבחירם בעולם העליון...

קשה שמדבריו כאן משמע שאחר שישמעו וישמרו ויעשו כל המשפטים בזה יזכו לשמור להם הבטחתו, וממה שאמר בפרשה זו עצמה (ט' ה') "לֹא בְצִדְקָתְךָ"...

צריך לדעת אומרו "וְהָיָה" מה יהיה, אם השמירה שהוא אומר בסמוך, לא היה צריך לכתוב אלא "עקב תשמעון ושמר", ומה צורך בתיבת "וְהָיָה"? עוד צריך...

"וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"; ב' כתובים הבאים אלו צריכין...